-
משהו על אהבה עצמית
----------------------------
כאשר אהבתי את עצמי באמת
הבנתי שתמיד בכל הזיכרונת הייתי במקום הנכון, בשעה הנכונה וברגע הנכון ואז יכולתי להרפות.
היום אני יודע שיש לזה שם "הערכה עצמית".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
יכולתי להבחין שהגיון וסבל רגשי שלי הם רק אזהרות שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי.
היום אני יודע שקוראים לזאת "אוטנטיות"
כאשר אהבתי את עצמי באמת
הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים והתחלתי לראות את המתרחש כתרומה לצמיחתי,
היום אני יודע שזה נקרא "בגרות"
כאשר אהבתי את עצמי באמת
התחלתי להבין כמה מעליב זה ללחוץ על מישהו לעשות את מה שאני מבקש,למרות שידעתי
שזה לא הזמן או אותו אדם עדיין לא מוכן. אפילו כאשר האדם הזה הוא אני.
היום אני יודע שלזה קוראים "כבוד"
כאשר אהבתי את עצמי באמת
התחלתי לשחרר כל משהו שאינו בריא עבורי-מאכלים, אנשים, מצבים, כל דבר שמשך אותי למטה.
בהתחלה ליבי קרה לזה -"גישה אגואיסטית"
היום אני יודע שזאת "אהבה עצמית".
כאשר אהבתי את עצמי באמת,
חדלתי להתייסר על הזמן החופשי, הפסקתי לעשות תוכניות גרנדיוזיות ממש נטשתי את המגה" פרוייקט של עתידי.
היום אני עושה את מה שאני רואה לנכון, מה שאני אוהב,בקצב שלי,
היום אני יודע שקוראים לזה "פשטות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
הפסקתי לרצות להיות תמיד צודק וכך טעיתי הרבה פחות
היום גיליתי שלזה קוראים "צניעות"
כאשר אהבתי א עצמי באמת
סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג כל הזמן למה שיהיה בעתיד. עכשיו אני חי את הרגע הזה, כי כאן מתרחש הכול.
כיום אני חי כל יום ויום ולזה קוראים שלמות.
כאשר אהבתי עצמי באמת
הבחנתי שהמחשבה שלי מאמללת אות ומאכזבת מאוד, אבל כאשר אני מגייס אותה לשירות ליבי,
היא פוגשת פרטנר חשוב ואמיתי ולזה קוראים "לדעת לחיות" לא חייבים לפחד מהעימות המתקרב ביני לבין עצמי
אפילו הכוכבים מתנגשים ביניהם ואז נולדים עולמות חדשים.
| 
